תסמינים של דורבן ברגל

כאב בעקב הוא סימפטום. Plantar Fasciopathy היא אחת האבחנות האפשריות – והנפוצה שבהן אצל מבוגרים – אך לא היחידה. עמוד זה מתמקד במה ש-plantar fasciopathy קלאסית "מרגישה" כמו, כדי לעזור לכם לזהות עד כמה התמונה שלכם מתאימה לדפוס האופייני. זהו לא עמוד אבחנה מלא ולא עמוד אבחנה מבדלת מקיף – לכך יש עמוד ייעודי (ראו סעיף 7).

איפה כואב בדורבן?

הכאב הקלאסי של plantar fasciopathy ממוקם בדרך כלל בחלק הפלנטרי-מדיאלי של העקב, בסמוך למקום שבו הפסיה הפלנטרית מתחילה בעצם העקב (medial calcaneal tubercle). אין להבין זאת כנקודה מילימטרית בודדת ומדויקת – מדובר באזור אנטומי מוגדר, לא בנקודה יחידה.

מטופלים מתארים את הכאב בדרכים שונות: כאב חד, כאב דוקר, כאב כואב/עמום, או רגישות ממוקדת. חשוב להבין: איכות הכאב בלבד אינה אבחנתית – אותה תחושה יכולה לנבוע ממקורות שונים, ולכן המיקום ודפוס ההתנהגות של הכאב (ראו סעיפים 2–3) חשובים לא פחות מתיאור התחושה עצמה.

רבים מהמטופלים מציגים דפוס קליני אופייני של מיקום, תזמון והתנהגות הכאב יחד. עם זאת, אין להציג אחוז מדויק וקבוע של "כמה אחוז מהמקרים קלאסיים" – מספר כזה תלוי מאוד באוכלוסייה ובהגדרה הנבדקת, ואינו נתמך במקור איכותי עצמאי שאומת עבור עמוד זה.

כאב הצעד הראשון

First-Step Pain פירושו כאב בצעדים הראשונים לאחר תקופת פריקת-עומס: קימה מהמיטה בבוקר, קימה לאחר ישיבה ממושכת, נסיעה ארוכה, או כל תקופת מנוחה אחרת. זהו דפוס סימפטומטי אופייני, והוא משמש לעיתים קרובות כמדד תוצאה (outcome) במחקרים קליניים על כאב פלנטרי בעקב. [1,2,3]

חשוב לדייק: אין לכתוב ש-first-step pain הוא חיוני לאבחנה, ואין לכתוב שהיעדר כאב בוקר מחייב לפנות מיד לחשוב על אבחנה אחרת. הניסוח הנכון: היעדר כאב בצעדים הראשונים הופך את התמונה לפחות קלאסית, אך אינו שולל plantar fasciopathy.

אצל חלק מהמטופלים הכאב פוחת לאחר מספר דקות של הליכה, ולעיתים חוזר לאחר עומס ממושך. ההסבר הביולוגי המדויק לתופעה זו (המכונה לעיתים "אפקט חימום") אינו מבוסס באופן ודאי בספרות – אין להציג הסבר מנגנוני ("הרקמה מתחממת ונעשית גמישה") כעובדה מוכחת.

איך הכאב משתנה במהלך היום?

דפוסים נפוצים (לא כולם מופיעים אצל כל מטופל):

• כאב צעד ראשון בתחילת היום או לאחר ישיבה.
• שיפור מסוים אצל חלק מהמטופלים לאחר תנועה ראשונית.
• חזרה של הכאב עם עמידה או הליכה ממושכת.
• עלייה בעוצמת הכאב לאחר יום פעילות תובעני.
• שונות משמעותית בין מטופל למטופל.

אצל רצים, הכאב עלול להיות נוכח בתחילת הריצה, להשתנות במהלכה, ולהחמיר לאחריה. עם זאת, אין להציג זאת כדפוס אוניברסלי ("מתחמם במהלך הריצה ותמיד חוזר גרוע יותר לאחר מכן") – זהו דפוס אפשרי אחד מבין כמה.

כאב במנוחה / כאב לילי: אין לכתוב ש"פלנטר פשיאיטיס אף פעם לא כואבת במנוחה" – תסמינים כרוניים או משמעותיים עשויים להופיע גם מחוץ לפעילות. עם זאת, כאב לילי/מנוחה בולט ובלתי מוסבר – במיוחד בשילוב עם כאב עצם ממוקד, תסמינים מערכתיים, החמרה פרוגרסיבית או תסמינים נוירולוגיים – מצדיק הרחבת האבחנה המבדלת (ראו סעיף 6–7). המטרה כאן היא להעלות מודעות, לא להפחיד.

מה מרגישים במישוש ובמתיחת הפסיה?

מישוש (Palpation) באזור העקב הפלנטרי-מדיאלי והחלק הפרוקסימלי של הפסיה הפלנטרית עשוי לשחזר את הכאב המוכר למטופל. ממצא זה תומך בדפוס הקליני האופייני, אך אינו מהווה בדיקה אבחנתית עצמאית ומספקת בפני עצמה.

Windlass Test

מחקר ייעודי שבחן את הקשר בין אבחנת plantar fasciitis לתוצאות Windlass Test (22 מטופלים עם plantar fasciitis, 23 מטופלים עם כאב כף רגל אחר, 30 בקבוצת ביקורת) מצא: מבחן חיובי בעמידה (weightbearing) אצל 7 מתוך 22 (31.8%) בקבוצת plantar fasciitis, ומבחן חיובי ללא עמידה (non-weightbearing) אצל 3 מתוך 22 (13.6%) בלבד. באף אחת מקבוצות הביקורת/כאב אחר לא נמצא מבחן חיובי. [4]

המשמעות הקלינית: סגוליות (specificity) גבוהה במחקר קטן זה, אך רגישות (sensitivity) נמוכה. לכן: מבחן Windlass חיובי יכול לתמוך באבחנה, אך מבחן שלילי שכיח ואינו שולל אותה. אין להציג את מבחן ה-Windlass כאמצעי היחיד שעל בסיסו נקבעת האבחנה.

חשוב גם לדעת: מבחן ה-Windlass אינו ספציפי לרקמה אחת בלבד. מחקר ביומכני מצא שהעמסת מנגנון ה-Windlass משנה גם את המתח ברקמות עצביות סמוכות, ולא רק בפסיה הפלנטרית – ולכן יש לפרש תוצאות מבחני עמסה (provocation) בהקשר הקליני הכולל, לא כממצא בעל משמעות בודדת וחד-משמעית. [5]

הליכה יחפה: אצל חלק מהמטופלים הליכה יחפה על משטח קשה עשויה להחמיר את הכאב. עם זאת, אין להסביר זאת אוטומטית במנגנון של "היעדר תמיכת קשת → מתיחה מקסימלית של הפסיה" – זהו הסבר לא מבוסס שאין להציג כעובדה קבועה.

האם כל דורבן מרגיש אותו דבר?

לא. עוצמת התסמינים ואופיים משתנים בהתאם ל: מידת הגירוי (Irritability) הנוכחית, משך הבעיה, היקף חשיפת העומס, פתולוגיה נלווית, ורגישות אישית לכאב. אין לחלק זאת אוטומטית ל"שלב דלקתי חריף" מול "שלב ניווני כרוני" רק על סמך משך הזמן – חלוקה כזו אינה נתמכת מספיק כדי להציג אותה כעובדה קלינית קבועה בעמוד זה.

כאב שממוקם רחוק יותר לאורך הפסיה הפלנטרית, לכיוון אמצע הקשת, פחות אופייני ל-plantar fasciopathy פרוקסימלית קלאסית, ומצריך מיקום קליני מדויק ומוקפד יותר. אין לקבוע אבחנה של קרע חלקי, פיברומה או פגיעה ברצועה הלטרלית רק על סמך המיקום – אם קיים גוש (נודולה) מוחשי, פיברומטוזיס פלנטרי נכנס לרשימת האבחנה המבדלת, אך דיון מלא בכך שייך לעמוד האבחנה המבדלת הייעודי.

מתי התסמינים פחות אופייניים?

הטבלה הבאה מציגה רמזים בלבד – לא אבחנות סופיות. מטרתה לעזור לזהות מתי כדאי לחשוד שהתמונה אינה plantar fasciopathy קלאסית, לא לקבוע אבחנה עצמאית.

דפוס	מה זה עשוי לרמז עליו	למה זה שונה מ-PF קלאסית
כאב מרכזי בעקב, תחושת "חבורה" עמוקה	Heel Fat Pad Syndrome	מיקום מרכזי ולא פלנטרי-מדיאלי; רגישות לעומס ישיר על מרכז הכרית. [6]
כאב שורף / עקצוץ / נימול	מקור עצבי – תעלה טרסלית או נוירופתיה אחרת	איכות נוירופתית, לעיתים עם הקרנה, שונה מכאב מכני-פלנטרי. [5,8]
כאב עצם ממוקד ומחמיר לאחר עלייה בעומס	שבר מאמץ בעצם העקב	קשור לעומס מצטבר ולא לדפוס צעד-ראשון; עלול להחמיר עם נשיאת משקל.
כאב באזור העקב האחורי	פתולוגיה של גיד אכילס / התחברותו	מיקום אנטומי שונה לחלוטין מהחלק הפלנטרי-מדיאלי.
גוש מוחשי לאורך הפסיה	פיברומטוזיס פלנטרי	ממצא מבני מוחשי, לא רק כאב בעומס.
תמונה סיסטמית/דו-צדדית בולטת	מצב דלקתי-מפרקי מערכתי אפשרי	מלווה בתסמינים מעבר לעקב בלבד (ראו סעיף 7).

Heel Fat Pad Syndrome

סקירה עדכנית שבחנה את הידע הקיים על תסמונת כרית השומן בעקב מצאה שבסיס הראיות בנושא דל מאוד. מאפיינים קליניים אפשריים שעשויים לסייע להבדיל מ-plantar fasciopathy כוללים כאב מרכזי יותר בעקב, תחושה עמוקה/"חבורתית", ורגישות לעומס ישיר על מרכז הכרית. [6] אין לקבוע שבתסמונת זו אף פעם אין כאב צעד ראשון, שנעליים רכות תמיד מקלות באופן מיידי, או שעובי מסוים באולטרסאונד "מוכיח" את האבחנה – אלה טענות שאינן נתמכות מספיק במחקר הקיים.

כליאת עצב (כגון Baxter's Nerve)

תיקון חשוב: אין לצטט שיעור אחוזים קבוע לתרומת כליאת העצב ע"ש Baxter לכישלונות טיפול, ואין להציג נתון כזה כעובדה מבוססת. סקירה שיטתית עדכנית שבחנה את הקשר בין ממצא הדמיה (הסתננות שומנית בשריר ה-Abductor Digiti Minimi ב-MRI) לבין נוירופתיית Baxter מצאה ששכיחות הממצא דומה בין אנשים עם כאב כף רגל לבין אנשים ללא כאב, ושהקשר בין הממצא ההדמייתי לבין הנוירופתיה נותר לא ודאי בשל היעדר ראיות איתנות. [7]

איכות כאב שורפת, נוירופתית, עם אפשרות להקרנה, וכאב מדיאלי מתמשך שאינו מתאים לדפוס הקלאסי – יכולים להצדיק שקילת אבחנה מבדלת עצבית. אין לאבחן כליאת עצב מתסמינים בלבד וללא בדיקה מקצועית.

תסמונת התעלה הטרסלית (Tarsal Tunnel Syndrome)

סקירה שיטתית עדכנית שבחנה את אופן אבחון תסמונת התעלה הטרסלית בספרות (82 מחקרים, 4,213 מטופלים) מצאה שאין כלי אבחוני יחיד המהווה "תקן זהב", ושרגישות מבחני עמסה, בדיקות אלקטרו-דיאגנוסטיות ואולטרסאונד משתנה משמעותית בין מחקרים. סימן טינל (Tinel's Sign) הוא הנפוץ ביותר בשימוש, אך מבחן טינל חיובי או שלילי בלבד אינו קובע או שולל תסמונת התעלה הטרסלית. [8]

נימול, עקצוץ או תחושת "זרם חשמלי" בכף הרגל או באצבעות צריכים להוביל לשקילת מקור עצבי, אך האבחנה דורשת הערכה קלינית מקצועית מקיפה, לא סימן בודד.

שבר מאמץ בעקב

חשד לשבר מאמץ בעצם העקב עולה כאשר קיימים: עלייה אחרונה בעומס, כאב עצם ממוקד ומתקדם, כאב שמחמיר יותר עם נשיאת משקל, ורגישות גרמית ממוקדת. בדיקת לחיצה/צביטה (Squeeze Test) של העקב יכולה לשמש רמז קליני אחד מתוך כמה, אך אין להציג אותה כבדיקה שמכריעה את האבחנה בפני עצמה, ואין לקבוע כלל קבוע לגבי תוצאתה ב-plantar fasciopathy – לא אותרו נתוני רגישות/סגוליות עצמאיים ומאומתים לביסוס קביעות כאלה. החלטות הדמיה שייכות בעיקרן לעמוד האבחנה הייעודי.

סימנים שמצדיקים בירור נוסף

מומלץ להיבדק מקצועית כאשר:

• התסמינים אינם מתאימים לדפוס הפלנטרי-מדיאלי הטיפוסי.
• קיים נימול, עקצוץ או חולשה בולטים.
• קיימת נפיחות, אודם או חום ניכרים.
• הופיעה חבלה או פגיעה לאחרונה.
• יש קושי מתקדם בנשיאת משקל.
• יש כאב עצם ממוקד לאחר עלייה משמעותית בעומס.
• יש כאב מנוחה/לילי משמעותי ומתמשך.
• יש סימנים נוירולוגיים מתקדמים.
• יש תמונה דו-צדדית/מערכתית-דלקתית בולטת.
• התסמינים אינם משתפרים כצפוי.

כאב דו-צדדי בכף הרגל יכול להופיע גם מסיבות מכניות גרידא (למשל עודף משקל המשפיע על שתי הרגליים) ואינו מהווה כשלעצמו הוכחה למחלה מערכתית. עם זאת, כאשר תסמינים דו-צדדיים מלווים בתסמיני מפרקים דלקתיים, נוקשות בוקר ממושכת שאינה מוגבלת לעקב, פסוריאזיס, כאבי גב דלקתיים, או תסמינים מערכתיים/קונסטיטוציונליים – הערכה רפואית רחבה יותר עשויה להיות מתאימה.

הדמיה אינה נדרשת ברוב המקרים הטיפוסיים – plantar fasciopathy מאובחנת לרוב קלינית. הדמיה יכולה לסייע כאשר התמונה אינה טיפוסית, מתמשכת מעבר לצפוי, או כאשר קיים חשד לפתולוגיה אחרת. סקירה שיטתית ומטה-אנליזה (42 מחקרים, 2,928 משתתפים) מצאה שממצאי הדמיה כמו עיבוי הפסיה, שינויים ברקמה, זיז גרמי וממצאים נלווים בעצם/רקמה סמוכה קשורים לכאב פלנטרי בעקב – אך ממצאי הדמיה בלבד אינם מזהים באופן עצמאי את מקור הכאב. [9] עובי פסיה מעל 4 מ"מ נעשה בו שימוש תדיר כקריטריון הדמייתי, והוא שכיח יותר בקבוצות סימפטומטיות – אך הביצוע האבחנתי משתנה בין מחקרים ושיטות, ועובי בלבד אינו "מוכיח" תהליך דלקתי פעיל.

לעמוד המתמקד באבחנה המבדלת המלאה: אבחנה מבדלת לכאב בעקב →

איך אני מקשיב לסיפור של הכאב

הפסקה הבאה משקפת גישה קלינית וניסיון מקצועי אישי (EXPERT CLINICAL FRAMEWORK), ולא ממצא מחקרי ישיר.

עוד לפני שאני בודק את כף הרגל, אני מנסה להבין ארבעה דברים: איפה בדיוק הכאב? מתי הוא הכי חזק? מה קורה בצעדים הראשונים אחרי מנוחה? מה קורה ככל שהעומס מצטבר במהלך היום? הדפוס הזה לעיתים נותן יותר מידע מהתיאור הכללי "כואב לי בעקב".

אני משתמש בדפוס הסימפטומים כדי לכוון את הבדיקה, לא כדי לקבוע אבחנה סופית בלי לבדוק.

לסיכום

הדפוס הקלאסי של plantar fasciopathy כולל: כאב פלנטרי-מדיאלי בעקב, כאב צעדים ראשונים לאחר מנוחה, רגישות באזור הפסיה הפרוקסימלית, והתנהגות סימפטומטית הקשורה לעומס. עם זאת, אף אחד מהמאפיינים הללו אינו הכרחי בפני עצמו – האבחנה נגזרת מהתמונה הקלינית המלאה. תסמינים שהם מרכזיים, נוירופתיים, גרמיים באופן בולט, אחוריים, מערכתיים, או שאינם מתאימים אחרת לדפוס הקלאסי – מצדיקים הרחבת ההערכה.

למידע נוסף על גורמי הסיכון: גורמי סיכון לדורבן ברגל → | ועל אופן האבחון: אבחון דורבן ברגל →

שאלות נפוצות

איפה מרגישים כאב של דורבן?

בדרך כלל בחלק הפלנטרי-מדיאלי של העקב, בסמוך לתחילת הפסיה הפלנטרית.

למה כואב במיוחד בצעד הראשון בבוקר?

כאב הצעד הראשון הוא דפוס קליני אופייני. המנגנון הביולוגי המדויק אינו מבוסס באופן מלא – אין להציג הסבר כמו "הפסיה מתקצרת בלילה ונקרעת מחדש כל בוקר" כעובדה מוכחת.

האם חייב להיות כאב בבוקר?

לא. זהו מאפיין אופייני, אך לא הכרחי.

האם דורבן יכול לכאוב כל היום?

כן, במיוחד כשהגירוי גבוה יותר או במקרים כרוניים, אך דפוס שבו שולט כאב מנוחה/לילי בלתי מוסבר מצדיק הערכה רחבה יותר.

האם כאב שורף הוא דורבן?

כאב שורף/עקצוצי מעלה חשד למקור עצבי, ופחות אופייני ל-plantar fasciopathy קלאסית.

האם כאב באמצע העקב הוא דורבן?

כאב מרכזי, עמוק וכ"חבורתי" באמצע העקב עשוי לרמז יותר על פתולוגיה בכרית השומן מאשר על plantar fasciopathy פרוקסימלית קלאסית.

האם Windlass חיובי מוכיח דורבן?

לא. מבחן חיובי יכול לתמוך באבחנה, אך אין מבחן בודד המספיק כדי לקבוע אותה בעצמו – ומבחן שלילי שכיח ואינו שולל אותה.

האם צילום או אולטרסאונד חייבים כדי לדעת שזה דורבן?

בדרך כלל לא, כאשר התמונה הקלינית טיפוסית. הדמיה שימושית יותר כאשר הדפוס אינו טיפוסי או כשיש חשד למצב אחר.

מקורות נבחרים

1. Koc TA Jr, Bise CG, Neville C, Carreira D, Martin RL, McDonough CM. Heel Pain – Plantar Fasciitis: Revision 2023. J Orthop Sports Phys Ther. 2023;53(12):CPG1–CPG39. doi:10.2519/jospt.2023.0303. PMID:38037331.
2. Morrissey D, Cotchett M, Said J'Bari A, Prior T, Griffiths IB, Rathleff MS, Gulle H, Vicenzino B, Barton CJ. Management of plantar heel pain: a best practice guide informed by a systematic review, expert clinical reasoning and patient values. Br J Sports Med. 2021;55(19):1106–1118. doi:10.1136/bjsports-2019-101970. PMID:33785535.
3. Tu P, Bytomski JR. Diagnosis of heel pain. Am Fam Physician. 2011;84(8):909–916. PMID:22010770.
4. De Garceau D, Dean D, Requejo SM, Thordarson DB. The association between diagnosis of plantar fasciitis and Windlass test results. Foot Ankle Int. 2003;24(3):251–255. doi:10.1177/107110070302400309. PMID:12793489.
5. Alshami AM, Souvlis T, Coppieters MW. A review of plantar heel pain of neural origin: differential diagnosis and management. Man Ther. 2008;13(2):103–111. doi:10.1016/j.math.2007.01.014. PMID:17400020.
6. Chang AH, Rasmussen SZ, Jensen AE, Sørensen T, Rathleff MS. What do we actually know about a common cause of plantar heel pain? A scoping review of heel fat pad syndrome. J Foot Ankle Res. 2022;15(1):60. doi:10.1186/s13047-022-00568-x. PMID:35974398.
7. Chen JSC, Abbott M, Landorf KB. Association of Baxter's Neuropathy and Fatty Infiltration of the Abductor Digiti Minimi Muscle on MRI: A Systematic Review. J Foot Ankle Res. 2025;18(3):e70075. doi:10.1002/jfa2.70075. PMID:40836398.
8. Boers N, Haverkamp M, Eligh AM, Cabezas MC, Coert JH, Rinkel WD. Differences in Diagnosing Tarsal Tunnel Syndrome Across the Literature: A Systematic Review and a Call for Standardization. JBJS Rev. 2026;14(2):e25.00222. doi:10.2106/JBJS.RVW.25.00222. PMID:41662474.
9. Drake C, Whittaker GA, Kaminski MR, Chen J, Keenan AM, Rathleff MS, Robinson P, Landorf KB. Medical imaging for plantar heel pain: a systematic review and meta-analysis. J Foot Ankle Res. 2022;15(1):4. doi:10.1186/s13047-021-00507-2. PMID:35065676.