זריקות לדורבן ברגל – קורטיזון, PRP ומה שביניהם

מתי שוקלים זריקה לדורבן ברגל?

זריקות אינן חלק הכרחי מהטיפול בכאב פלנטרי בעקב ואינן נחשבות בדרך כלל להתערבות ראשונית. ברוב המקרים מתחילים בהדרכה, בהתאמת עומסים, במתיחות ותרגול, ובהתאם למקרה גם בטייפינג, הנעלה, מדרסים או טיפולים נוספים כגון גלי הלם.

כאשר הכאב נמשך ומגביל תפקוד למרות תוכנית שמרנית מתאימה, ניתן לשקול טיפול בהזרקה. אין סדר טיפולי בינלאומי אחד שמחייב לבחור תמיד זריקה מסוימת לפני אחרת. סוג ההזרקה צריך להיבחר לפי משך הסימפטומים, ממצאי הבדיקה, טיפולים שכבר נוסו, הראיות לכל חומר והעדפת המטופל. [1,2]

הנחיות Singapore משנת 2024, לדוגמה, מציבות ESWT ו-PRP לפני corticosteroid במקרים recalcitrant וממליצות לשמור corticosteroid למצבים של כאב משמעותי מתמשך לאחר כישלון טיפולים שמרניים אחרים. זוהי מסגרת guideline אחת ולא כלל אוניברסלי. [1]

זריקות קורטיקוסטרואיד

Corticosteroid injection היא אחת ההזרקות הוותיקות והנחקרות ביותר לכאב פלנטרי בעקב. לקורטיקוסטרואידים השפעה אנטי-דלקתית והשפעה על תהליכי כאב מקומיים, אך אין להסיק מכך ש-plantar fasciopathy היא מחלה דלקתית פשוטה; כיום מקובל לראות בה בעיקר תהליך עומס ושינוי מבני כרוני.

עד כמה היא יעילה?

התועלת העיקרית של corticosteroid היא בדרך כלל בטווח הקצר. מטא-אנליזה שכללה 47 מחקרים אקראיים ו-2,989 משתתפים מצאה יתרון על חלק מהטיפולים בטווח של עד שישה שבועות, אך לא מצאה יתרון מובהק על placebo בהפחתת כאב, ולא מצאה יתרון עקבי בטווח הבינוני. כאשר הוצאו מחקרים בסיכון גבוה להטיה, היתרונות היו פחות ברורים. [2]

Network meta-analysis גדול שפורסם ב-2026 מצא ש-corticosteroid דורג גבוה לשיפור תפקודי בטווח הקצר, אך טיפולים אחרים דורגו טוב יותר בחלק ממדדי הכאב והתוצאות המתמשכות. [3]

לכן נכון להציג corticosteroid ככלי שיכול לתת הקלה מהירה אצל חלק מהמטופלים – לא כטיפול שמוכח כמשנה את מהלך המחלה לטווח ארוך.

כמה פעמים אפשר להזריק?

אין מספר אוניברסלי מבוסס-מחקר של "מקסימום X זריקות" שמתאים לכל אדם.

עם זאת, החשש מסיבוכים עולה במיוחד בהזרקות חוזרות, ולכן נהוג להגביל את השימוש. guideline מ-Singapore ממליץ, כאשר בוחרים corticosteroid ל-plantar fasciitis, להגביל אותו ל-single course ולבצע counseling לגבי הסיכונים. [1]

האם כדאי לבצע בהנחיית אולטרסאונד?

Ultrasound guidance מאפשר לראות את הפסיה, את כרית השומן ואת מיקום המחט בזמן ההזרקה. guideline אחד ממליץ על perifascial corticosteroid injection בהנחיית ultrasound כאשר מחליטים לבצע את הטיפול. [1]

עם זאת, היתרון הקליני אינו מוחלט. מטא-אנליזה מ-2025 של שישה RCTs מצאה שבהשוואה להזרקה לפי palpation, ultrasound guidance שיפר tenderness threshold והביא לירידה גדולה יותר בעובי הפסיה בחלק מנקודות הזמן, אך לא נמצא הבדל מובהק ב-VAS pain או ב-Heel Tenderness Index. איכות המחקרים הייתה מוגבלת. [4]

לכן ultrasound guidance משפר את הדיוק האנטומי ועשוי להציע יתרונות בחלק מהמדדים, אך אין בסיס להבטיח שהוא יביא בהכרח להפחתת כאב גדולה יותר.

זריקות PRP (עתירות טסיות)

PRP – Platelet-Rich Plasma – מופק מדם המטופל לאחר תהליך ריכוז של טסיות ורכיבים נוספים. הרציונל הוא שהחומרים המשתחררים מהטסיות עשויים להשפיע על תהליכי repair ו-remodelling ברקמה.

חשוב להבחין בין רציונל ביולוגי לבין הוכחת "ריפוי". אין כיום בסיס לומר ש-PRP מחדש או מרפא את הפסיה בוודאות, והמחקרים שונים מאוד בשיטת ההכנה, בריכוז הטסיות, בכמות leukocytes, בנפח ובטכניקת ההזרקה.

PRP לעומת corticosteroid

ההשוואה בין PRP ל-corticosteroid היא אחת ההשוואות הנחקרות ביותר בתחום.

מטא-אנליזה מ-2025 של 24 RCTs ו-1,653 משתתפים לא מצאה הבדל מובהק בכאב לאחר חודש, אך מצאה יתרון ל-PRP בכאב לאחר 3 ו-6 חודשים. לאחר 12 חודשים לא נמצא הבדל מובהק בכאב. במדדי תפקוד נמצא יתרון ל-PRP ב-3, 6 ו-12 חודשים. [5]

Network meta-analysis מ-2026 מצא אף הוא דפוס שלפיו corticosteroid בולט יותר בתוצאות התפקודיות הקצרות, בעוד PRP מדורג טוב יותר בתוצאות התפקודיות והמבניות בטווח הארוך. [3]

לכן אין לומר ש-PRP "עדיף תמיד" על corticosteroid. ניסוח מדויק יותר הוא: PRP עשוי להציע יתרון בטווח של מספר חודשים אצל חלק מהמטופלים, בעוד corticosteroid נוטה לתת אפקט מהיר יותר; איכות ותוצאות PRP תלויות גם בפרוטוקול ההכנה וההזרקה.

זריקות נוספות שנחקרו

Dextrose prolotherapy

Prolotherapy לכאב פלנטרי בעקב משתמשת בדרך כלל בתמיסת dextrose hypertonic. מספר מחקרים אקראיים בחנו אותה מול saline, corticosteroid, ESWT ו-PRP.

מטא-אנליזה של 8 RCTs מצאה evidence בדרגת certainty נמוכה לכך ש-dextrose prolotherapy הפחיתה כאב ושיפרה תפקוד לעומת saline בטווח הבינוני. בטווח הקצר, prolotherapy נמצאה דומה בהשפעתה ל-corticosteroid בהפחתת כאב. [6]

מטא-אנליזה נוספת מ-2026, שכללה 5 RCTs ושני מחקרי cohort עם 567 מטופלים, מצאה יתרון ל-corticosteroid בהפחתת כאב ובמדדי תפקוד בחודש הראשון. לאחר 3 חודשים לא נמצא הבדל מובהק בכאב, ול-dextrose היה יתרון במדד התפקוד (Foot Function Index). [7]

Network meta-analysis מ-2026 דירג prolotherapy גבוה בתוצאות כאב מתמשכות, אך rankings מסוג זה אינם מוכיחים שטיפול אחד עדיף לכל מטופל. [3]

לכן prolotherapy היא אפשרות בעלת בסיס מחקרי ממשי, אך אין עדיין פרוטוקול אחיד או evidence מספיק כדי להגדירה כטיפול סטנדרטי עדיף.

Botulinum toxin A

Botulinum toxin A נחקר גם הוא בכאב פלנטרי בעקב, ולעיתים מוזרק לאזור הפסיה או לשרירים הקשורים למתח על המערכת הפלנטרית, בהתאם לפרוטוקול המחקר.

מטא-אנליזה מ-2024 של 7 RCTs ו-305 משתתפים מצאה שיפור בכאב לאחר חודש וכן שיפור תפקודי לאורך המעקב בהשוואה לקבוצות ביקורת. [8]

ב-network meta-analysis מ-2026 BTA דורג גבוה במיוחד בשיפור כאב ובעובי הפסיה בטווח הקצר, אך מספר המחקרים קטן יותר והפרוטוקולים שונים זה מזה. [3]

לכן גם כאן אין הצדקה להציג את הטיפול כ"לא מבוסס", אך עדיין אין בסיס להציגו כבחירה שגרתית או כטיפול עדיף באופן אוניברסלי.

סיכונים ותופעות לוואי אפשריות

הסיכון אינו זהה בין סוגי ההזרקות.

Corticosteroid

שני הסיבוכים שמקבלים את מרבית תשומת הלב הם plantar fascia rupture ו-fat-pad atrophy.

קרע של הפסיה הוא סיבוך מתועד, אך שכיחותו המדויקת אינה ידועה היטב. במחקר retrospective אחד דווחו ארבעה מקרי rupture, שיעור של 2.4%, לאחר ממוצע של 2.67 זריקות בקרב המטופלים שנקרעו. אין להסיק ממחקר יחיד שזהו שיעור הסיכון האישי לכל מטופל. [9]

Fat-pad atrophy מתועד גם הוא בספרות, אך אין כיום pooled incidence איכותי המאפשר לתת למטופל אחוז סיכון אמין. [1,7,9]

סיבוכים אפשריים נוספים כוללים:

• כאב או flare זמני לאחר ההזרקה.
• שינוי צבע או אטרופיה מקומית של העור/הרקמה התת-עורית.
• דימום או שטף דם.
• זיהום – נדיר בכל פעולה פולשנית.
• פגיעה ברקמה סמוכה בהתאם למיקום המחט.

סיבוכים משמעותיים אינם שכיחים, אך plantar fascia rupture ו-fat-pad atrophy הם סיכונים מוכרים שיש להביא בחשבון, במיוחד כאשר שוקלים הזרקות corticosteroid חוזרות.

PRP / Prolotherapy / BTA

במחקרים תופעות הלוואי המדווחות הן בדרך כלל כאב או רגישות מקומית זמניים, ובכל הזרקה קיימים גם סיכונים כלליים של דימום וזיהום.

אין להעתיק את סיכוני rupture ו-fat-pad atrophy של corticosteroid כאילו הם סיכונים מוכחים באותה מידה לכל סוגי ההזרקות.

שאלות נפוצות

כמה זריקות קורטיזון אפשר לקבל?

אין מספר אוניברסלי מבוסס-מחקר שמתאים לכל מטופל. בגלל החשש מסיבוכים מקומיים, במיוחד בהזרקות חוזרות, מקובל להשתמש ב-corticosteroid בזהירות ולהימנע מסדרות חוזרות ללא הצדקה ברורה. guideline אחד אף ממליץ להגביל לטיפול יחיד/course אחד. ההחלטה היא רפואית ותלויה במיקום, ברקע הרפואי ובתגובה לטיפול הקודם. [1,9]

האם PRP עדיף על קורטיזון?

לא בכל נקודת זמן. בטווח הקצר ההבדל קטן ולעיתים corticosteroid נותן הקלה מהירה יותר. מטא-אנליזות עדכניות מצביעות על יתרון ל-PRP בחלק ממדדי הכאב והתפקוד סביב 3–6 חודשים, אך אין הוכחה שהוא עדיף בכל מדד ובכל זמן. [3,5]

האם הזרקה בהנחיית אולטרסאונד טובה יותר?

היא מאפשרת דיוק אנטומי גבוה יותר, ובחלק מהמחקרים נמצאו יתרונות במדדי tenderness ובעובי הפסיה. עם זאת, מטא-אנליזה עדכנית לא מצאה יתרון מובהק ב-VAS pain לעומת הזרקה לפי palpation. [4]

האם Botox או prolotherapy הם טיפולים ניסיוניים בלבד?

לא במובן של "אין עליהם מחקר". קיימים מספר RCTs ומטא-אנליזות לשני הטיפולים, וחלק מהתוצאות חיוביות. עם זאת, מספר המחקרים והאחידות בפרוטוקולים עדיין מוגבלים יותר, ולכן אין לראות בהם טיפול שגרתי או עדיף לכל מטופל. [3,6–8]

האם זריקה פותרת את הדורבן לצמיתות?

לא. מטרת ההזרקות היא להשפיע על כאב ותפקוד, ולא להסיר calcaneal spur. הן גם אינן מחליפות התייחסות לעומס, כוח, הנעלה וגורמים קליניים אחרים.

לסיכום

אין "זריקה לדורבן" אחת. Corticosteroid, PRP, dextrose prolotherapy ו-botulinum toxin פועלים בדרכים שונות ונחקרו בפרוטוקולים שונים. Corticosteroid עשוי לתת תועלת מהירה אך בדרך כלל פחות עמידה, בעוד PRP מציג בחלק מהמטא-אנליזות יתרון בטווח של מספר חודשים. גם prolotherapy ו-BTA נתמכים כיום במספר מחקרים אקראיים, אך מקומם הקליני פחות סטנדרטי. הסיכון ל-plantar fascia rupture ול-fat-pad atrophy קשור בעיקר ל-corticosteroid, במיוחד כאשר נשקל שימוש חוזר, אך מדובר בסיבוכים ששכיחותם המדויקת אינה ידועה היטב. בחירת הזריקה צריכה להתבסס על אבחנה, משך התסמינים, הטיפולים שכבר נוסו, הראיות והעדפות המטופל. [1–9]

מקורות נבחרים

1. Tan VAK, Tan CC, Yeo NEM, Zhang M, Mehta KV, Ho RHT, Tan B. Consensus statements and guideline for the diagnosis and management of plantar fasciitis in Singapore. Ann Acad Med Singap. 2024;53(2):101–112. doi:10.47102/annals-acadmedsg.2023211.
2. Whittaker GA, Munteanu SE, Menz HB, Bonanno DR, Gerrard JM, Landorf KB. Corticosteroid injection for plantar heel pain: a systematic review and meta-analysis. BMC Musculoskelet Disord. 2019;20:378. doi:10.1186/s12891-019-2749-z.
3. Tien CH, Chiu MC, Shen YL, Ko YC, Lee JJ. Comparative effectiveness of minimally invasive therapies for plantar fasciitis: a systematic review and network meta-analysis. Sci Rep. 2026;16:9074. doi:10.1038/s41598-026-40038-z.
4. Doan HN, Choo YJ, Chang MC. Comparison of Effectiveness Between Ultrasound-Guided and Blind Corticosteroid Injections in Plantar Fasciitis: A Systematic Review and Meta-Analysis. Life (Basel). 2025;15(7):1107. doi:10.3390/life15071107.
5. Zuo A, Gao C, Jia Q, Zhang M, Fu T, Li T, Wang L. Platelet-Rich Plasma Versus Corticosteroids in the Treatment of Plantar Fasciitis: A Systematic Review and Meta-analysis. Am J Phys Med Rehabil. 2025;104(7):613–621. doi:10.1097/PHM.0000000000002677.
6. Fong HPY, Zhu MT, Rabago DP, Reeves KD, Chung VCH, Sit RWS. Effectiveness of Hypertonic Dextrose Injection (Prolotherapy) in Plantar Fasciopathy: A Systematic Review and Meta-analysis of Randomized Controlled Trials. Arch Phys Med Rehabil. 2023;104(11):1941–1953.e9. doi:10.1016/j.apmr.2023.03.027.
7. Qafesha RM, Ishreiteh HA, Nassourah AL, Tawil OI, Mashaly D. Efficacy and Safety of Dextrose Prolotherapy Versus Corticosteroid Injections in Plantar Fasciitis: A Systematic Review and Meta-Analysis. J Foot Ankle Res. 2026;19(1):e70135. doi:10.1002/jfa2.70135.
8. Li Q, Zhang J, Sun J, Gao C, Zhao J. Therapeutic efficacy and safety of botulinum toxin A injection in plantar fasciitis: a systematic review and meta-analysis. PLoS One. 2024;19(12):e0312908. doi:10.1371/journal.pone.0312908.
9. Kim C, Cashdollar MR, Mendicino RW, Catanzariti AR, Fuge L. Incidence of plantar fascia ruptures following corticosteroid injection. Foot Ankle Spec. 2010;3(6):335–337. doi:10.1177/1938640010378530.